רש"י על ביצה י״ד

1 מקשרי אצבעותיו - ולא בכפו:

2 מתני' מדוך - הוא בוכנא שמכין בו כדרכו ואין צריך שנוי אבל במלח במקום שיש מלח גסה בפך של חרס ידוכנו ולא במדוכה:

3 או בעץ פרור - כף גדולה שקורין פוקי"א דמלח בעי שנוי ובגמרא מפרש טעמא:

4 והמלח במדוך של עץ - שנוי בעי אבל סגי בהאי שנוי זוטא:

5 גמ' כל הקדרות - כל מיני תבשיל צריכות מלח הלכך מאתמול הוה ידע דאיבעי לי' לדוכה:

6 ואין כל הקדרות צריכות תבלין - ואדם אינו יודע מה יעלה בלבו לאכול מחר:

7 מפיגין טעמן - ממירין טעמן אם ידוכן מאתמול ריחו לא נמר ירמיהו מ״ח:י״א מתרגמינן לא פג:

8 דידע מאתמול מאי קדרה בעי בשולי - ללישנא קמא בעי שנוי ללישנא בתרא לא בעי שנוי:

9 אי נמי - תבלין של מוריקא איכא בינייהו שיש קדרה שמתבלין אותה בכרכום ואינו מפיג טעמו אם נדוך מבעוד יום והוא לא היה יודע מה יבשל מחר ללישנא בתרא בעי שנוי ללישנא קמא לא בעי שנוי:

10 עמהם - מלח ותבלין כאחד:

11 לא נחלקו אלא לדוכה בפני עצמה - כדרכה כשאר תבלין:

12 בפך ובעץ הפרור - על ידי שנוי ולא כדרכה ולצלי דהיינו דבר מועט:

13 בכל דבר סלקא דעתך - ואפי' בדבר שאין ניטל בשבת:

14 לכל דבר - ואפי' לקדרה ועל כרחך כדרכה אמרי ככל דרך שיטת הש"ס דעל מה נחלקו דומיא דלא נחלקו קאמר לא נחלקו על התבלין ומלח כאחד שנדוכין כדרכן על מה נחלקו לדוך כדרכה על מלח בפני עצמה שב"ש אומרים בפך בשנוי ועוד מחמיר לצלי ולא לקדרה וב"ה אומרים לכל דבר נדוכית כדרכה ולא הוצרך לפרש שכבר פירש:

15 כי דייכת - מלח:

16 אצלי אצלויי ודוך - הטה המדוכה על צדה דסבר כשמואל דאמר נידוכת כדרכה במדוך של אבן ומיהו שנוי זוטא בעי לשנויי:

17 קל בוכנא - במדוכת מלח:

18 האי לאו מגויה דביתאי הוא - יודע אני שאין זה בתוך ביתי שאסרתי עליהם לדוך במדוך של אבן בלא שנוי:

19 דהוה צליל קליה - ואילו מכה בהשמטה באלכסון לא היה קולו צלול:

20 ודילמא תבלין הוו - שאינן צריכין שנוי:

21 נבוחי מנבח - כשהן משברין הגרעינים נשמע קולו במדוכה כמנבחים קרוישנ"ט:

22 אין עושין טיסני - בי"ט שטורח גדול הוא שכותש החטין עד שנחלקים א' לארבעה כדאמרי' במו"ק ד' יג::

23 תרתי - שני דברים יש כאן לא זה דומה לזה קתני אין עושין טיסני הא חלקא ודייסא שפיר דמי דאין טרחן מרובה והדר תני אין כותשין כלל:

24 ולימא אין כותשין - ואנא ידענא דתו לא מתעביד טיסנא: סתם מכתשת היינו גדולה:

25 אבל קטנה אימא שפיר דמי - אפילו טיסני:

26 קא משמע לן - אין עושין טיסני כלל לפי שאין כותשין שום כתישה במכתשת והך מכתשת על כרחיך לא שנא גדולה ולא שנא קטנה מדתני רישא אין עושין טיסני כלל:

27 אבל כותשין בקטנה - דהוי כלאחר יד דאינה אלא לתבלין:

28 כי תניא נמי מתני' - דלעיל מכתשת גדולה תניא ולא תימא מה טעם קאמר אלא תרתי קתני וה"ק אין עושין טיסני כלל אפי' בקטנה ואין כותשין שאר כתישות במכתשת כגון דייסא וסתם מכתשת בגדולה קא מיירי:

29 רבא אמר - לעולם מה טעם קאמר ובקטנה נמי קאי וקאמר אין כותשין כלל ודרמינן עלה אבל כותשין כו':

30 הא לן - דלית לן עבדי דמזלזלי:

31 הא להו - דאית להו עבדי דמזלזלי ועושין בגדולה ואומרים בקטנה עשינו:

32 קליף צהריה - צוהר מראיתו היה קלוף ולבן:

33 מתני' מדיח - במים:

34 ושולה - מפרש בגמרא שולה הפסולת שצף למעלה כמו משישלה בחביות ע"ז דף נו. דהיינו נמי שנוטל חרצנים הצפים ע"פ החביות:

35 בד"א - דשרו ב"ה ליטול פסולת ממש ולהשליך:

36 מי איכא מאן דשרי - ואפי' לטלטלו והא בטילי ליה מיעוטא לגבי רובא והוה ליה ככוליה פסולת ולא חזי:

37 דנפיש בטרחא - שישנו דק והכי קאמר בד"א בזמן שטורח האוכל מרובה על של פסולת הוא דקא אמרי ב"ה נוטל פסולת דמעוטי בטרחא עדיף אבל אם טורח הפסולת מרובה על של האוכל דברי הכל כו':

38 ומציפין עליו מים - ונותנים בו מים עד שצפים על האוכל:

39 איפכא - אוכל למעלה ופסולת למטה:

40 עפרא - למטה מן האוכל:

41 גילי - קש למעלה מן האוכל:

42 אין משלחין - דורון איש לרעהו:

43 אלא מנות - דבר המוכן ואינו עשוי להניחו למחר כגון חתיכות בשר חתוכות לפני האורחים וכן דגים:

44 אבל לא את התבואה - שאינה ראויה היום שאין טוחנים ביום טוב שהיה לו לטחון מאתמול ולא תפיג טעמה:

45 ורבי שמעון מתיר בתבואה - שמא יבשלם בקדרה ויכתשם במכתשת קטנה:

46 שלא יעשנו בשורה - לא ישלח הדורון ע"י אנשים הרבה דאוושא מלתא ונראים כמוליכים למכור בשוק:

47 תלתא גברי - שלוחים עם תלתא מיני:

48 מאי - מי אזלינן בתר כל מין ומין ושרי כי היכא דיכול לשלוח איש אחד עם כל מין זה בלא זה השתא נמי שרי או דלמא השתא מיהא אוושא מלתא:

49 לודיות - מאכל חטין:

50 רסיסין - מאכל העשוי מן העדשים:

51 משלחין כלים - בגדים:

52 והן לצורך המועד - ובגמרא מפרש למאי חזו:

53 אבל לא סנדל - של עץ מצופה עור ומסמרות קבועין בו שגזרו חכמים עליו שלא לנעלו בשבת וביום טוב משום מעשה שהיה שנהרגו הרוגים בשבת על ידו במסכת שבת דף ס.:

54 ולא מנעל שאינו תפור - דלא חזי למידי:

55 אף לא מנעל לבן - שלא היה דרכו לנעלו:

56 שצריך אומן - להשחירו:

57 שנאותין - מתקשטין:

58 למימך - לכפול:

59 שמא תכרך לו נימא - ויש נימים גדולין וגסים כגון של דלופקרין שקורין קו"ט ומחממת במקומה ועובר משום לא תלבש שעטנז א"נ נימא בעלמא כיון דעיקר הבגד מהנהו ומחממו מלמטה הויא לה הא לבישה דאית בה הנאה:

60 דמפסיק מידי - שנותן בגד אחר ביניהם:

61 אסור לישן עליהם - מדרבנן:

62 בוילון - שראוי לפרסו כנגד הפתח:

63 מפני מה אמרו וילון טמא - מקבל טומא' ולא עשאוהו כא' ממחיצו' הבית שאינן מקבלות טומאה:

64 מפני שהשמש מתחמם כנגדו - מתעטף בשוליו לפיכך יש תורת כלי עליו וכיון דמתחממים כנגדו אסור לעשותו כלאים: